איך נערכים היטב לפנסיה? במה להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון?
(מאמר למיטיבי לכת. אם אין לך 3:00 דקות להקדיש לקריאה, דלג, וחזור כשיהיה לך זמן...)

הבן שלי, שיצא לפנסיה עוד 40 שנים, שאל אותי: "תגיד, אבא, איפה כדאי להשקיע לפנסיה, בנדל"ן או בשוק ההון?" יכולתי לשלוף לו את התשובה מהמותן, אבל חשבתי שכדאי להציג לו גם את התמונה הגדולה.

לפני 2500 שנה, נתתי לו רקע קצר, חי פילוסוף יווני בשם אנכסימנדרוס, שאמר כי "השינוי הוא הדבר הקבוע היחיד". כל מה שהכרנו עד היום הולך להשתנות, אמרתי, ומודלים כלכליים שעבדו היטב 100 שנים סיימו את תפקידם.

מאז המשבר של 2008, הריבית לא עולה. בחמש השנים הראשונות הסיבה לכך הייתה הזרמת הכסף המאסיבית לשוק, בעקבות המשבר הכלכלי, אבל בחמש השנים האחרונות הסיבות לכך אחרות לגמרי.

אחרי 1000 שנים, העולם הכלכלי משתנה. עברנו משוק של מחסור לשוק של עודפים. לפני 15 שנה השוק הסיני הענק פרץ לעולם הקמעונאות, והביא לתחרות מחירים עזה. הוא גם הביא יכולות ייצור ענקיות, שעוד לא באו לידי מיצוי. רוצים להזמין מיליון טבלטים חדשים? 100,000 תיקים? חולצות? ברזים? אופניים? רק תשלחו במייל מפרט מתאים, ובעיר גואנגזו שבסין יארגנו לכם מכולה תוך שבוע. הקשר הגורדי בין ביקוש, היצע, ומחיר נשבר לראשונה. על הנייר הוא עוד קיים, אבל בעולם המעשי של היום הוא כבר לא רלוונטי. תנו לי ביקוש, ואתן לכם היצע כהרף עיין. יסודות התאוריה הקיינסיאנית מתנפצים מול עיננו, ועוד יתנפצו בהמשך.

אין יותר סודות, וכולם יודעים על כולם. מול עיננו קם לו שובר שוויון נוסף שמשנה את כללי הכלכלה המוכרים לנו. אתרי השוואת המחירים וענקיות הקניות האינטרנטיות, בצד רובוטים שמאתרים כל ארביטרז, כל פער, ומציפים אותו מיידית לשוק. (מישהו קונה היום משהו מבלי להשוות מחיר בזאפ, עליאקספרס, או איביי?) זה נכון לארביטרז בעולם הכסף, בעולם הסחורות , ובחלק גדל והולך מעולם העבודה.

גם התחרות בשוק העבודה כבר לא מה שהייתה. לפני 30 שנה עוד היו מתייחסים ברצינות למשלוח קורות חיים , היום, ההשמה למשרות הטובות יותר מתבססת בעיקר על המלצות מפה לאוזן, ועל קשרים. כל השאר נמצאים בשוק משוכלל, שבו עודף ביקוש אינו גורם לעליית שכר. כשאתה צריך גרפיקאי, מתכנת, איש פרסום, או יועץ רפואי, שוב אינך מוגבל לאלו שבעיר הקרובה. עם מקלדת ועכבר תוכל למצוא עבודה איכותית ותחרותית מכל מקום בעולם.

באתר fiverr, למשל, תוכל למצוא יותר מ-15,000 בוני אתרי וורדפרס, בכל רמת מחיר, מומחיות, ובכל שפה. והנה שברנו את הקשר הגורדי השני בין ביקוש לעבודה, שכר עבודה, רמת אבטלה ורמת חיים.

גם העולם הפיננסי כבר לא יציב. הטכנולוגיה מאפשרת כלכלה ווירטואלית מקבילה לכלכלה המסורתית. המטבעות הווירטואליים משנים את חוקי המשחק, אבל לא רק הם. מימון המונים מתפתח, כמו גם יוזמות לכלכלה שיתופית. הבנקים המסורתיים, לדוגמא, היו צריכים לחסום אפליקציות להעברת כספים ישירות מלקוח ללקוח, ללא עמלות, אבל בלית ברירה הם עצמם משווקים אפליקציות שבבסיסן משנות את כללי היסוד במערכת הפיננסית השמרנית.
הטכנולוגיה מאפשרת תנועות הון, שעוקפות את המערכת הפיננסית המוכרת לנו, ומהוות מרכיב חדש במשוואה הפיננסית שלמדנו בשיעור הראשון בשיעורי מאקרו כלכלה באוניברסיטה (שגם היא אולי תאבד את מקומה ההיסטורי כאינקובטור של המחקר העולמי לטובת מעבדות המחקר של גוגל ואינטל, של חברות התרופות ושל חברות המזון הגדולות.)

אז איך זה שכל הבנקים המרכזיים מנסים להעלות את הריבית ולא מצליחים? כבר עשור למשבר הכלכלי, ועדיין הריבית אפסית במרבית המדינות בעולם. תופעה חדשה מתפתחת לה בשקט בשקט מתחת לרדאר, והופכת להיות שחקן מרכזי בתהליכי המאקרו בעולם. מדובר בעולם קמעונאי משוכלל, שבו היד הנעלמה כבר לא נעלמה, הכול ידוע לכולם, בשקיפות ובשלמות, שאפילו הכלכלן אדם סמית, שפיתח את תאוריית "היד הנעלמה של השוק" לא האמין שתהיה.

ואיך זה שאין כבר אינפלציה?
כשהמידע נגיש כל כך, כשאין תחרות קמעונאית אמתית, כשביקוש לעבודה לא יוצר לחצי שכר, גם לחצים צרכניים לא יעלו את המחירים. יכולת ייצור עודפת עם יכולת תגובה מידית בשילוב עם תמחור משוכלל, מונע לחצי ביקוש, וברמה העולמית המשוכללת לא תהיה אינפלציה. עליות מחירים יהיו כתוצאה מבאאזים פרסומיים וטרנדים קצרי מועד, שהשפעתם על המערכת תהיה שולית. (הנה שברנו את המודל הקיינסיאני פעם שלישית, ואפשר להמשיך ולנתץ עוד ועוד את התיאוריות של הכלכלה הישנה, רק מה, לא נעים, בכל זאת הסתמכנו עליה 100 שנה...)

ייתכן והריבית לא תעלה יותר.
כלכלנים מסתמכים על העבר, וחוזים את העתיד על סמך מודלים כלכליים. אז מה היה לנו בעבר? 10 שנים עם ריבית אפסית. ועל אילו מודלים אפשר להתבסס? אולי על המודל של אנכסימנדרוס, מלפני 2500 שנה, שחזה כי הדבר הקבוע היחיד הוא השינוי. הכלכלה של אתמול כבר לא נותנת תשובות, ואת הכלכלה של מחר עוד אף אחד לא מבין, אז מה עושים? מתרגלים לחיות בחוסר וודאות ארוכת טווח, ונערכים בהתאם. יש מי שיגיד שצריך להיערך לתרחיש הגרוע ביותר ולא לקחת סיכונים. אבל גם בבחירה של נתיב ללא סיכון טמון סיכון רב.

הפנסיה כמשל

לפני 25 שנים לא היה אינטרנט. מי שרצה לדעת באיזו שנה חי אנכסימנדרוס היה צריך לחפש באנציקלופדיה בערך א', ולקוות שהאנציקלופדיה מכילה ערכים מתקופת יוון הקלאסית. בעוד 25 שנים העולם של יהיה שונה לחלוטין. מה שאנחנו יודעים היום על חיי בני ה-70 וה-80 יתברר כלא רלוונטי. התנועה במרחב תהיה שונה (מנהרות הוואקום שמפתח המליארדר והיזם אילון מאסק, יביאו אנשים מישראל לאירופה ברבע שעה) צורות הבילוי ישתנו (אלקטרודה תת עורית תאפשר לנו לצרוך פנאי בצורה שאינה מוכרת היום) והתזונה למבוגרים תינתן בקפסולות שיכילו את כל הדרוש (במימון מלא של קרן איוונקה טראמפ שמאגדת מיליארדרים שרוצים להשאיר אחריהם מורשת חיובית).

בני ה-30 של היום יהיו בני 80 בעוד 50 שנה. כמה כסף הם יצטרכו? אף אחד לא יכול להעריך או לחזות. אולי הם לא יצטרכו כסף? אולי משאבים אחרים? בשנת 1900, שאלו את ראש עיריית פריז מה תהיה הבעיה העיקרית של העירייה בעוד 100 שנים "יהיו כל כך הרבה כרכרות סוסים ברחובות, השיב, שהבעיה המרכזית תהיה פינוי הזבל שהם יעשו ברחוב". ב-1904 הוקם הקו הראשון לייצור המוני של מכוניות, והשאר היסטוריה.

זה לא מציאותי!

זה מה שהיית אומר, אם הייתי מספר לך לפני 25 שנה שזוג מהולנד, שרוצה ילד מאם פונדקאית, יכול להטיס זרע מישראל וביצית מאוסטרליה לארצות הברית, לבצע בבית חולים במרילנד את ההפריה, ולהטיס את הביצית המופרית למומבאי, שם היא תושתל ברחמה של צעירה הודית, שתלד את הילד שיגדל באמסטרדם.
זה לא מציאותי! זה מה שהיית אומר לי אם הייתי מספר לך לפני שנתיים שיהיה מטבע ווירטואלי (ביטקווין), שמחזיקים בו אנשים מכל העולם, בשווי של 146 מיליארד דולר, ואי אפשר לקנות בו כמעט כלום. וכולם קונים אותו, כי כולם מבינים שהעתיד יהיה שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים היום.
זה לא מציאותי!, זה גם מה שהיית אומר, אם הייתי מספר לך לפני עשר שנים שהריבית בכל העולם תהיה אפס במשך עשור שלם.

אפילוג

הבן שלי, שיצא לפנסיה עוד 40 שנים, שאל אותי אם להשקיע בנדל"ן או בשוק ההון. "קראת מה שכתבתי, עניתי לו, אתה יודע שאין לי מושג". "אל תהיה כזה, הילד לא וויתר, תן טיפ". "קח מטבע, עניתי, וזרוק באוויר. אם ייפול על עץ לך על נדל"ן, ואם המטבע נפל על פלי לך לשוק ההון." ואתה גם יכול לבחור במודל הכלכלי המצוין שפורסם לפני 2000 שנים, בגמרא: "אמר רבי יצחק, לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו" (מסכת בבא מציעא עמוד מב)

יותר מזה אני לא יודע לייעץ לך, אמרתי לו, וכמוני גם כל הכלכלנים שבעולם.